בשנת 2024, אחרי עשרים שנה בעולם ההייטק, מצאתי את עצמי בצומת דרכים.
לאבד את מקום העבודה היה רגע קשה, אבל גם הזדמנות, לעצור, לנשום וליצור משהו אמיתי.
משהו שמחבר בין אנשים, לבבות ומשפחות.
כך נולד סלייס.

בהתחלה זו הייתה רק מחשבה קטנה, רעיון למשחק קלפים, אבל מהר מאוד הבנתי שזה הרבה מעבר לכך. 
זה לא רק משחק, זה סיפור משפחתי.
אשתי, שהיא הלב של הבית שלנו, ושני ילדיי, בני 10 ו־7, הפכו לשותפים אמיתיים למסע. 
הם העניקו חיים לרעיון שלי, והפכו אותו למשהו מלא שמחה, דמיון ואהבה.

אשתי הייתה זו שזרעה את הזרע הראשון.
היא אמרה: "למה שלא תיצור משחק על פיצה, משהו שכולם ירצו לבנות בעצמם?"
הרעיון שלה הדליק אותי, והמשחק התחיל לקרום עור וגידים.
והילדים? הם לקחו את זה צעד קדימה והפכו את זה לקסם אמיתי.

כששיחקנו יחד, הם החליטו לשנות את החוקים. 
במקום תורות, כל אחד פשוט חטף את הקלף שרצה, הכי מהר שאפשר.
זה היה בלאגן מוחלט, אבל בלאגן מושלם.
מלא צחוק, אנרגיה ותחרות בריאה. 
ואז, כמעט במקרה, הם המציאו את קלפי הרוטב החריף.
ברגע הזה הכול השתנה. המשחק הפך ממשחק מוצלח למשחק מצחיק ומהנה באמת.

הבית שלנו התמלא בהתלהבות ורוח יצירה. 
הילדים לקחו את סלייס לשחק עם חברים, ושם התחולל הקסם האמיתי.
בכל פעם ששיחקו, הופיעו חיוכים, התרגשות וחיבור אמיתי. 
הורים ניגשו אלינו ואמרו: "איזה כיף לראות את הילדים משחקים שוב בלי מסכים."

עבורנו, סלייס הוא לא רק משחק. זו דרך לעצור את הזמן, לכבות את המסכים ולהיות באמת יחד. 
מדי יום הילדים היו חוזרים הביתה ואומרים: "אבא, בוא נשחק סלייס!"
בהתחלה אמרתי שזה עוד לא מוכן, (והרי יש לנו רק חתיכות קרטון שהבנים ציירו וגזרו)
אבל כששמעתי את הצחוק והתשוקה שלהם, הבנתי שזה כבר מושלם בדיוק כמו שהוא.

באחד הימים ראיתי אותם משחקים רק שניהם. 
שאלתי איך זה עובד, והם חייכו ואמרו: "מצאנו דרך!" 
באותו רגע הבנתי, סלייס שייך לכולם!
למשפחות, לחברים, לילדים, ולכל מי שמחפש כמה דקות של שמחה אמיתית.

והלכתי לבדוק את זה…
יצרנו פיילוט שבו השתתפו משפחות עם ילדים בגילאים שונים, החברים המתבגרים של הבן הגדול,
החברות הסטודנטיות של הבכורה שלנו, חבורת מבוגרים בערב פיצה ובירה ועוד בכל מיני הזדמנויות.
וכך נוכחנו לראות ולשמוע בעצמנו כמה המשחק עונה על הציפיות ובגדול!

סלייס הוא לא רק משחק. זו הזמנה. 
הזמנה לצחוק, לאהבה, לזמן איכות אמיתי.
במשך חצי שעה אחת, אפשר לשכוח מהכול, להניח את המסכים, ולזכור כמה טוב פשוט להיות יחד.

כשאתם משחקים סלייס, אני מקווה שתרגישו את מה שאנחנו הרגשנו כשיצרנו אותו.
את האהבה, את החיבור, את הרגעים הקטנים שהופכים משפחה למשפחה.
כי בסוף, כל מה שבאמת חשוב הוא הזמן הזה יחד.
ו־סלייס נולד בדיוק בשביל זה.

בהנאה רבה,
ירון קרן וכל המשפחה